כאשר משלמים לתושב חוץ (עבור שירותים, תמלוגים, רכישת נכסים וכדומה), נקודת המוצא של מס הכנסה בישראל קשוחה בהרבה מאשר מול תושבי ישראל.
לפי סעיף 170 לפקודה, כל תשלום לתושב חוץ נחשב כחייב בניכוי מס במקור בשיעור המקסימלי (לרוב 25%), אלא אם יש בידיכם פטור או אישור על שיעור מופחת מפקיד השומה.
מכיוון שהבנקים בישראל משמשים כ"שומרי הסף" ולא יאפשרו להעביר את הכסף לחו"ל ללא ניכוי המס או הצגת פטור, ישנם שני מסלולים עיקריים להסדרת העניין:
1."המסלול הירוק" –פטור אוטומטי בבנק (על בסיס הצהרה)
כדי להקל על עסקים ולא לרוץ לפקיד השומה על כל העברה, רשות המיסים מאפשרת להעביר כספים לתושב חוץ בפטור מלא מניכוי מס במקור ישירות דרך הבנק, באמצעות חתימה על טופס הצהרה (טופס 2513/2).
-
מתי זה תופס? רק עבור סוגי תשלומים ספציפיים מאוד (ישנם כ-10 סוגים מעודכנים בטופס), כגון: רכישת נכסי נדל"ן בחו"ל, מתן הלוואה לתושב חוץ ועוד..
-
התנאי הגיאוגרפי: מקבל התשלום חייב להיות תושב מדינה שיש לישראל אמנת מס עמה, או מדינה החתומה על הסכמי חילופי מידע (CRS) עם ישראל (הרשימה הורחבה באופן משמעותי וכוללת מדינות רבות כמו קפריסין, איי קיימן ועוד).
-
איך מבצעים? ממלאים את הטופס באופן מקוון במערכת הבנקאית או מגישים אותו חתום לסניף, והבנק מעביר את מלוא הסכום ללא ניכוי מס.
2. המסלול המלא – פנייה לפקיד השומה (טופס 2513/1)
אם התשלום שלכם אינו נכלל ב"מסלול הירוק" (למשל: תושב חוץ שמוכר מניות של חברה ישראלית), חובה לפנות לרשות המיסים כדי לקבל את הפטור/ההפחתה המ יוחלים.
הגשת הבקשה נעשית לרוב באמצעות רואה חשבון או עורך דין ישראלי המייצג את תושב החוץ וישנן שתי דרכים לפעול,
תלוי מי מגיש את הבקשה:
דרך א': הגשת בקשה על ידי המשלם הישראלי (טופס 2513)
החברה או העסק הישראלי שמבקשים להעביר את הכסף פונים לפקיד השומה (לרוב באמצעות מייצג – רואה חשבון או יועץ מס, או דרך מערכת פניות הציבור של רשות המיסים) ומגישים בקשה להקטנת/פטור מניכוי מס.
-
מה מצרפים? הסכם התקשרות, חשבונית של תושב החוץ, והסבר מדוע העבודה אינה נחשבת "הפקה של הכנסה בישראל" (למשל, הוכחה שהשירות ניתן ובוצע פיזית לחלוטין מחוץ לגבולות המדינה).
דרך ב': הגשת בקשה על ידי תושב החוץ עצמו (טופס 114 באנגלית)
תושב החוץ (היחיד או החברה הזרה) יכול להגיש בעצמו או באמצעות מייצג בישראל בקשה לפטור חלקי או מלא ממס הכנסה בישראל.
-
על בסיס מה? לרוב הבקשה נשענת על אמנות למניעת כפל מס. אם בין ישראל למדינת התושבות שלו יש אמנה, לעיתים קרובות נקבע בה כי הזכות הראשונית למיסוי שייכת למדינת התושבות שלו, ולא לישראל (כל עוד אין לו "מוסד קבע" בארץ). אך במקרים מסויימים גם תושבים של מדינות שאין איתן אמנות מס יכולים לקבל פטור ממס.
כשתושב חוץ מוכר מניות של חברה ישראלית, העסקה הזו נמצאת תחת זכוכית המגדלת של מס הכנסה בישראל.
החוק היבש קובע כי ללא אישור מפורש, הגורם המשלם (הרוכש או הנאמן או חבר הבורסה/הבנק דרכו מבוצעת העסקה) מחויב לנכות מס במקור בשיעור גבוה (עד 50% ליחיד או שיעור מס חברות לחברה זרה ובמקרים מסויימים בנוסף גם ביטוח לאומי) מהתמורה ברוטו.
עם זאת, במקרים רבים תושבי חוץ זכאים לפטור מלא ממס רווח הון בישראל, אך כדי לקבל את הכסף נקי לחשבון הבנק שלהם, הם חייבים להציג אישור פטור מניכוי מס במקור מרשות המיסים.
הבקשה לפטור תתבסס על אחד משני מסלולים:
1. פטור לפי דין פנימי, שאחד הסעיפים הינו סעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה: פטור פנימי בחוק הישראלי המעניק לתושב חוץ פטור ממס רווח הון על מכירת מניות בחברה ישראלית. יש לעמוד בתנאים מסויימים לצורך קבלת הפטור. למשל: בתנאי שהמניות נרכשו לאחר ה-1 בינואר 2009, ושהרווח אינו מיוחס למוסד קבע של תושב החוץ בישראל, רוב השווי אינו נובע מזכויות במקרקעין או משאבי טבע בישראל וסייגים נוספים..
-
מה מצרפים? הסכם התקשרות, חשבונית של תושב החוץ, והסבר מדוע העבודה אינה נחשבת "הפקה של הכנסה בישראל" (למשל, הוכחה שהשירות ניתן ובוצע פיזית לחלוטין מחוץ לגבולות המדינה).
2. פטור מכוח אמנה למניעת כפל מס, למשל אם המוכר הוא תושב מדינה שיש לה אמנת מס עם ישראל (כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה וכו'), אמנות רבות קובעות כי זכות המיסוי הבלעדית על רווח הון ממניות שייכת למדינת התושבות של המוכר, ולא לישראל. גם כאן קיימים באמנות השונות חריגים שיש לבדוק אותם.
שורה תחתונה: אם מדובר בחברה פרטית, מומלץ להתחיל את תהליך הפנייה לרשות המיסים כמה שבועות לפני מועד העברת הכספים בפועל. בירוקרטיית תושבי החוץ מול פקיד השומה עלולה לקחת זמן, והבנקים בישראל לא יסכימו לשחרר או להעביר את כספי התמורה לחו"ל ללא הנייר הרשמי החתום על ידי מס הכנסה.
טיפ פרקטי לעסקים: אם אתם עובדים באופן שוטף מול ספקים בחו"ל (כמו פרילנסרים, חברות ענן, או שירותי פרסום) שאינם נכנסים למסלול הירוק האוטומטי, מומלץ להגיש בקשה מרוכזת לפקיד השומה בתחילת השנה לקבלת אישור "חברה מיוחדת" או פטור גורף לסוגי תשלומים מסוימים, כדי להימנע מהצורך באישור פרטני לכל העברה בנקאית מחדש.